״אל תגיבו כשאתם עצבניים, אל תבטיחו שאתם שמחים, ולעולם אל תקחו החלטות כשאתם עצובים״

 ״אל תגיבו כשאתם עצבניים, אל תבטיחו שאתם שמחים, ולעולם אל תקחו החלטות כשאתם עצובים״

תרגול תגובה מנטלי.

רגע אחד שאתם מקבלים הודעה שיכולה להוריד לכם את המצב רוח, להעיף אתכם באוויר עם אנרגיות ואז מגיע הטלפון שמספר לכם בשורה שממש באה לכם ברע, מוכר?

היום שלנו הוא רכבת הרים. הוא יכול להתחיל ממש בטוב. לקום על רגל ימין, להתלבש, להתארגן לעבודה, ללימודים או לצבא. ואז יצאתם מהבית ויש פקקים מעבר למצופה, פספסתם את האוטובוס, איחרתם לפגישה.

כל היום הפך לקריז ובשניה וחצי נגמר האוויר. הדופק קצת עולה, נהיה לכם חם והמוטיבציה ותחושת האנרגיה מהבוקר, קצת הולכת לאיבוד.

אז הרי לכם, 2 דרכים שעוזרות לי כל יום להתמודד מנטלית ביום יום. וכן, זה דורש תרגול ואימון.  
היום אנחנו מאמנים את שריר המיינדסט.

לנתק את הנייד- לפני שלוש שנים באמצע אימון כוח בחדר כושר ב-מרכז הספורט מכבים, ראיתי על הצג של הטלפון הודעה. השעה הייתה 6 ורבע בבוקר. המחשבה שעלתה לי בראש היא. מי ער עכשיו ב-6 ורבע ולמה לעזאזל הוא שולח לי עכשיו הודעה. וההודעה הביאה לי קריזה בכל הגוף. האנרגיה שלי השתנתה בחמש שניות. הרגשתי אאוט. שהלך לי האימון. לא בא לי. יצאתי מפוקוס. אם יש דבר שהוא קדוש אצלי ביום, זה האימון בוקר. כמו שיש אנשים שאי אפשר לדבר איתם לפני הקפה של הבוקר. same same.  

ומאז קיבלתי שיעור. יש שעות ספציפיות ביום שלי, שהטלפון שלי במצב ״לא להפריע״ באייפון יש אפשרות גם להוסיף אנשי קשר חירום שאם קורה משהו, הם היחידים שיכולים להתקשר או לשלוח הודעה. אז כן, זה חשוב שיהיה מישהו שבכל זאת יכול דבר אתכם אם קורה משהו. אצלי זה אמא ואבא.   

התרגיל השני מורכב מ-2 דברים חשובים. אם קיבלתי עכשיו הודעה שהרגיזה אותי. אני כותבת תגובה. אבל לא שולחת אותה. אני מוציאה את העצבים שלי על הטקסט. על המילים. או מקליטה לעצמי (בקבוצת וואטסאפ עם עצמי) מוציאה את האנרגיה השלילית. אבל אחרי שכתבתי את התגובה או הקלטתי, אני לא עושה עם זה כלום. לא שולחת לאף אחד. אני מתרחקת מהטלפון לשעה- שעתיים. בתום הזמן אני נגשת להודעה או להקלטה וקוראת מה כתבתי. שואלת את עצמי, האם זה באמת מרגיש נכון לשלוח את זה למי שרציתי? זה בכוונה. להבין מה הרגשתי, מאיפה זה הגיע. אבל לעצור רגע. להוציא את האנרגיה, לשחרר אותה. כי באמת לא טוב לשמור בבטן זה מזיק.

ואז אחרי שעבר הזמן, להבין האם זה באמת יתן לי משהו לשלוח את התגובה הזו עכשיו? איך זה יגרום לצד השני להרגיש? איך הצד השני יגיב? מה הוא אמור לעשות עם המידע זה. אני מקווה שלקחתם משהו קטן הלאה. אם אהבתם, מוזמנים להעביר הלאה, להפיץ לחברים.

מאי לוין מאמנת אישית בהתמחות הפרעת קשב.